מנחם מאיר
18/01/2015
|
שטות דקדושה = קדושה שלמטה מטעם ודעת
במאמר ד"ה באתי לגני ה’תשט"ו בהתחלת ס"ב מביא ששטות הוא הטיה מעניין הדעת, הטי’ה למטה הוא שטות דלעו"ז והטי’ה למעלה הוא שטות דקדושה, ומוסיף שם שאפי’ עניינים דקדושה שהם למטה מן הטעם ודעת הרי סיבתם ושרשם בעצם הנפש הם למעלה מן הטעם ודעת.
האם כוונתו הוא שאפי’ שבפועל השטות דקדושה מתגלה בעניין שלמטה מטעם ודעת אפ"ה הוא קדושה, דהיינו שהנהגתו ושיטתו של רב שמואל בר רב יצחק שהיה מרקד אתלת נשאר גם למסקנא שטות אלא שהוא שטות דקדושה ?
|
מ.כ הנהלת האתר
19/01/2015
|
שטות דקדושה בדרגות שונות
בכדי לענות על השאלה, יש צורך להבהיר קודם כמה נקודות: א. שטות פירושה - כל דבר שהוא לא על פי שכל. כל הטיה מדרך השכל נקרא ’שטות’ (וכמבואר במאמר ששטות הוא מלשון הטיה).
ב. שטות שלמעלה מטעם ודעת פירושו - שהדבר לא נעשה מצד השכל גם לא מצד שכל שבקדושה, אלא מצד כוחות גבוהים יותר מהשכל, (והיינו ממדריגת ’חיה’ ו’יחידה’ שהם למעלה מהשכל), אך סוף סוף השכל מסכים שהדבר נכון אך זה גבוה ונעלה מדי בכדי שהוא יצוה לעשות כך (וכמו מס"נ וכד’ שאינו ע"פ טעם ודעת כיון שהוא ’גבוה’ מכדי שהשכל יצוה לעשות כן). לאידך שטות שלמטה מטעם ודעת, בין בקדושה ובין שלא בקדושה, פירושה שהדבר לא נעשה על פי שכל אלא ממדרגות נמוכות יותר, רק שלא בקדושה זהו ממש מעשים שאינם נכונים (ולכן כל עבירה היא שטות שלמטה מטעם ודעת). ואילו בקדושה פירושו רק שהדבר לא נעשה על פי שכל אלא על פי מדריגות נמוכות יותר.
עכשיו, המעשה שעשה רב שמואל שרקד בשלושה בדי הדס לפני חתן וכלה, היה מעשה שנראה על פניו כמעשה טוב אמנם, אך למטה מטעם ודעת, שלכן רבי זירא שהיה חכם גדול ואמורא וכו’ התנגד לזה בטענה שזהו בושה שאדם גדול כמו רב שמואל יעשה מעשים שאינם על פי שכל!
אך לאחר פטירתו שהפסיק עמוד בינו לבין כל שאר התנאים, התברר למפרע החידוש שנאמר כאן - שאפילו אם הדבר נעשה לא מצד השכל ועד שזהו ’שטות שלמטה מטעם ודעת’ שלכן השכל אינו מסכים לזה, מכל מקום, סוף סוף זהו ’שטות דקדושה’ ובמילא בודאי גם זה מגיע מ’למעלה מטעם ודעת’.
אם כן לסיכום: מה שרב שמואל עשה היה ’שטות דקדושה’ שבתחילה היה נראה כ’למטה מטעם ודעת’ שלכן לא הסכימו עימו, אך לבסוף התברר שגם ’שטות דקדושה’ זו (ובעצם כל שטות דקדושה) היא באמת שטות שלמעלה מטעם ודעת!
|
