עקיבא מ.
20/01/2014
|
החשיבות של תפילין וציצית, ק"ש ותפילה
יש לשאול, מדוע בווידוי בקריאת שמע שעל המיטה אנו מזכירים במיוחד את מה שפגמנו בד’ מצוות אלו - תפילין, ציצית, ק"ש ותפילה, דממה נפשך, או שנזכיר את כל המצוות, ואם אי אפשר לפורטם כי רבים הם, א"כ במה נתייחדו ארבעת מצוות אלו דווקא?
|
מערכת האתר
21/01/2014
|
חיוב סקילה על ביטול קריאת שמע?!
לעקיבא היקר:
רבינו הזקן כותב באגרת התשובה סוף פרק ז וזה לשונו:
"...ולכן סידרו בק"ש שעל המטה לקבל עליו ד’ מיתות ב"ד . . שעפ"י הסוד כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי’ כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל ק"ש פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א וציצית באות וי"ו ותפלה באות ה"א וכו’. ומזה יכול המשכיל ללמוד לשאר עונות וחטאים וביטול תורה כנגד כולן".
ובהערת הרבי שם: "ומזה יכול המשכיל ללמוד לשאר עוונות וחטאים - לאיזה אות שייכים, ובמילא לאיזה מד’ מיתות בי"ד".
הווי אומר: כל מצווה שייכת לאחת מד’ אותיות שם הוי’, רק שחכמי הסוד גילו לנו במפורש רק בנוגע לד’ מצוות אלו דק"ש תפילין ציצית ותפילה, "ומזה יכול המשכיל ללמוד לשאר עוונות וחטאים לאיזה אות שייכים".
ובעומק יותר י"ל עפ"י מה שמבאר אדמו"ר האמצעי בדרך חיים (שער התשובה פי"ד) שהרי בוודאי לא מצינו בשום מקום שיתחייבו סקילה על ביטול ק"ש או שאר מיתות על ביטול תפילין ציצית ותפילה, אלא שהעניין הוא שהעבירות החמורות שחייבים עליהם מיתת בי"ד גם הם קשורים באותיות שם הוי’, וממילא ע"י קריאת ק"ש היה אפשר לתקן כל העבירות הקשורות באות יו"ד, והיות שביטל ק"ש אזי נשאר הפגם, וממילא חייב מיתה, וא"כ הכוונה במה שאומרים מה שפגמתי בק"ש הוא לכל העבירות הקשורות באות יו"ד, שעל ידם נפעל העדר העניין דק"ש (במובנו הרוחני, וע"ד מאמר חז"ל (שבת קה, ב) "כל הכועס כאילו עובד ע"ז", שבכעס יש את העניין דע"ז (וראה אגה"ק סימן כה), וכיוצא בזה).
והסיבה שמדגישים דווקא מצוות אלו, י"ל (וראה בדרך חיים שם באריכות) שהם ד’ עניינים כלליים בעבודת ובקשר האדם לקונו:
ק"ש - קבלת עול מלכות שמים;
תפילין - שעבוד המוח והלב (כמבואר בסידור) ועד ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (קידושין לה, א);
ציצית - זכירת כל המצוות (וכדפירש"י שציצית בגימטריא 600, וח’ חוטין וה’ קשרים עולה תרי"ג);
תפילה - חיבור הנפש ודביקותה באלוקות (ראה בארוכה בשיעורים בד"ה לא הביט אוון ביעקב שבליקוטי תורה פרשת בלק).
ועד שכנ"ל, כל המצוות קשורים בד’ עניינים אלו, ועל ידם נעשה תיקון כל הפגמים שבכל המצוות.
בכבוד ובברכה,
שמואל אלבום - בשם הרבנים: הרה"ח ר’ מיכאל גאלאמב שליט"א (קראון הייטס); הרה"ח ר’ שמואל יודייקין שליט"א (בני ברק) והרה"ח ר’ דוד אופן שליט"א (ביתר עילית).
|
מ. ראבינאוויטץ
21/01/2014
|
רחמנא ליבא בעי
אולי יש להוסיף:
ד’ מצוות אלו - ק"ש תפילין ציצית ותפילה - קשורים במיוחד בעבודת הלב, ונתחיל ממטה למעלה:
תפילה - "עבודה שבלב" (ריש תענית);
ציצית - על ידה נפעל "ולא תתורו אחרי לבבכם" גו’ (במדבר טו, לט);
תפילין - כנגד המוח וכנגד הלב;
קריאת שמע - ע"י ההתבוננות ד"שמע" מגיעים ל(המשך הכתוב) "ואהבת את ה"א בכל לבבך" גו’.
ואולי י"ל בפרטיות יותר, שבד’ מצוות אלו מודגש ההתבוננות (במוח) המביאה למידות שבלב:
תפילה - מיוסדת על עניין ההתבוננות הן ההתבוננות שקודם התפילה, והן העניין דכוונת התפילה (שבשעת התפילה);
ציצית - "וזכרתם את כל מצוות הוי’"; "למען תזכרו" (במדבר שם) - וכידוע של"ב חוטי הציצית רומזים לל"ב נתיבות חכמה (ריקנטי ס"פ שלח);
תפילין - הוא גם כנגד המוח;
וק"ש - עניינו ההתבוננות ביחוד ה’ - "שמע" מלשון הבנה (ראה בארוכה ב’תורה אור’ בראשית א, א).
והבן.
|
הנל
22/01/2014
|
כך הוא הסדר בשולחן ערוך!
יש להוסיף עוד שבשולחן ערוך אזי המצוות הראשונות שהוא דן בהם הן ד’ מצוות אלו - ציצית, תפילין, ק"ש ותפילה!
|
עקיבא מ.
22/01/2014
|
תפילה אינה מדאורייתא!
עדיין אין מובן לי: שהרי לרוב הדעות חיוב התפילה אינו מהתורה אלא מדרבנן, וא"כ כיצד מונים את מצוות התפילה במקביל למצוות ק"ש תפילין וציצית שהם מהתורה?
|
שמואל י
22/01/2014
|
התפלה היא חובה של תורה ממש
כתב רבינו הזקן בקו"א (קסב,א) וז"ל והיא חובה של תורה ממש למביני מדע תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת וכו’ עכ"ל ע"ש.
|
עקיבא מ.
23/01/2014
|
מחלוקת הראשונים
בעניין זה אם תפילה היא מהתורה או לא, מצינו מחלוקת הראשונים, שהרמב"ם כותב (ספר המצוות, מצווה ה) שיש חיוב מהתורה להתפלל בכל יום, אלא שחז"ל קבעו להתפלל שלושה פעמים ביום, וכן הם קבעו את נוסח וסדר התפילה, עיין שם, אך הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות) חולק עליו, וסובר שהחיוב מהתורה להתפלל הוא רק בעת צרה, ומי שאינו נמצא במצב כזה אינו חייב כלל להתפלל (אפילו לא פעם אחת ביום), וחיוב התפילה הקבוע הוא רק מדרבנן (וכן דעת עוד הרבה ראשונים).
האם דברי אדמו"ר הזקן עולים בקנה אחד רק עם דעת הרמב"ם?
|
מערכת האתר
23/01/2014
|
האומרים תפילה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם
ידוע לשון רבינו הזקן (אגרות קודש שלו
ח"א עמוד לג) ש"האומרים תפילה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם", ואחד
הביאורים בזה (איך זה מתאים עם דברי הראשונים דס"ל שתפילה היא מדרבנן - ורבינו הזקן בשולחנו (או"ח קו, ב) כותב על שיטתם "וכן עיקר"), שהרי
לדעת כל הראשונים ישנו חיוב על האדם להתפלל בעת צרתו, והצרה הגדולה ביותר היא
"מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" (תהלים קיח, ה), שהנשמה שהיתה ב"מרחב"
סמוכה על שולחן המלך ומושרשת בעצמותו ומהותו ית’ ירדה ל"מיצר"
לעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, ולא מיבעי מי שחטא ופגם את נשמתו בחטאים
ועוונות, אלא אפילו צדיק גמור, ואפילו מלאכים שבעולמות עליונים, הרי כל העולמות הם
מוגבלים, ולכל תכלה ראיתי קץ, ונחשבים כ"מיצר" לגבי האין סוף (ואדרבה,
ככל שנמצאים במצב נעלה יותר עוד יותר מרגישים את ריחוק הערך שבין נברא ובורא, גבול
ובלי גבול, ועל דרך מאמר הזוהר (תיקוני זוהר קלה, ב): "כתר עליון אע"ג דאיהו
אור צח ומצוחצח אוכם (=שחור) הוא קדם עלת העילות"), וזעקת הנשמה והבריאה כולה
היא לצאת מן המיצר ולהגיע אל המרחב, וע"י הצעקה שבתפילה אכן יהודי מקשר עצמו
עם הבורא בעצמותו.
ועל ’צרה’ זו וודאי יש חיוב (מה"ת)
להתפלל בכל יום, ועד שנזכה באמת לאשתאבא בגופא דמלכא, באותו הזמן שישראל
וקוב"ה יהיו חד ובאופן גלוי ממש.
בעניין זה דתפילה מה"ת ראוי ללמוד
בעיון את ריבוי המאמרים העוסקים בזה בתורת הדא"ח, ולמשל בסדרת השיעורים הנ"ל במאמר ד"ה לא הביט אוון ביעקב (ליקו"ת
פרשת בלק) שם מבואר בארוכה דמה שלא נמנית התפילה במניין המצוות היא משום שרמ"ח
המצוות הם כנגד רמ"ח איברים, והתפילה היא חוט השדרה המעמדת את כל האיברים ומחיה
אותם, עיין שם אריכות גדולה בזה. וראה גם ’תורת מנחם התוועדויות’ חלק כז (שנת ה’תש"כ)
עמוד 49 ואילך.
בכבוד רב, שמואל אלבום
|
מערכת האתר
25/01/2014
|
לכן כתב רבינו הזקן "עפ"י הסוד"
בנוגע לשאלה איך ייתכן חיוב סקילה על ביטול ק"ש, הנה יש להוסיף בזה את דברי הרבי (הובאו ב"שיעורים בספר התניא, ביאורים באגה"ת, פרק ז) שלכאורה יש להקשות עוד יותר, איך ייתכן שכל יהודי יתחייב בכל יום ד’ מיתות בי"ד (כלומר יש כאן ג’ ענינים: א) כל יהודי (ואפילו צדיקים); ב) בכל יום; ג) כל ד’ מיתות בי"ד?
ומבאר שם שלהכי כתב רבינו הזקן שהוא עפ"י הסוד, כלומר שעפ"י הסוד אזי יש חיוב סקילה כשפוגם באות יו"ד של שם הוי’ וחיוב שריפה כשפוגם באות ה"א וכו’ והיות שכל המצוות קשורות בד’ אותיות שם הוי’, אזי ייתכן שאם פגם בדקות בכוונת ק"ש אזי עפ"י הסוד יש כאן חיוב סקילה (וקצת לקרב זה אל השכל איך ייתכן חיוב סקילה על מה שלא הוזכר כן בפירוש התורה - י"ל שהוא על דרך מאחז"ל (שבת קה, ב - הובא לעיל) "כל הכועס כאילו עובד ע"ז" היינו שבכעס יש (בדקות) העניין דע"ז, וממילא יש גם (בדקות) העניין דחיוב מיתה), עיין שם באורך.
בשם הרה"ח ר’ דוד אופן - משפיע בביתר עילית
|
ש.ל.
08/02/2014
|
מראה מקום נוסף
בקשר לעניין של תפילה מדאורייתא או מדרבנן, והסתירה שיש בזה כביכול ממה שכותב רבינו הזקן בשולחנו (או"ח קו, ב) ובאגרות קודש שלו (כפי שהובא בפנים) -
ראה באגרות קודש כ"ק רבינו חלק י"ב ד’ רכה וזה לשונו:
במש"כ ע"ד אגה"ק של אדה"ז דתפלה דאורייתא וכו’ (ראה העתקתה בס’ משנת יואל - לר"י דיסקין - ומה שהעיר שם).
והנה לכאורה קשה ממש"כ בשולחנו (חאו"ח סק"ו סוס"ב) "וכן עיקר". ויש לתרץ עפמש"כ בשער הכולל בתחלתו. אבל ראה פס"ד להצ"צ חי’ על הרמב"ם הל’ תפלה. - ומחוורתא דאין כוונת אדה"ז באגה"ק הנ"ל לחוו"ד בכלל אם תפלה מה"ת (ולכן לא כתב שהאומרים שהיא מדרבנן "טועים", אלא ש"לא ראו מאורות מימיהם"), אלא תוכן האגרת להראות טעות אלו שרצו להתפלל בחפזון וכו’ מפני שהתפלה דרבנן, וע"ז בא המענה וביאור גודל טעותם, כי בזמן הזה של המתפללים בחפזון והמלעיגים וכו’ היא יסוד כל התורה וכו’. עיי"ש. ועיין היטב זח"ב רב, ב.
אך מובן שאין זה סותר למה שנכתב בכל התגובות הקודמות. ופשוט.
|
