אהרון
25/11/2018
|
דעת המקובלים שצריך לכוון בהזכרת השם בברכות שמונה עשרה ניקוד השם לפי ענין הברכה
הצמח צדק בשרש מצות התפילה (דף קיז) מבאר דעת המקובלים שצריך לכוון בהזכרת השם בברכות שמונה עשרה ניקוד השם לפי ענין הברכה, וז"ל:
אבל מה דמשמע מרז"ל שצריך לכוין בהשמות, כמו באתה חונן צריך לכוין ש’ הוי’ בניקוד פתח שהוא בחכמה כו’ כי פתח ל’ פתיחו וגילוי והחכמ’ היא ראשית הגילוי כו’, אין זה בכלל הקריאה למדותיו ח"ו, רק למהו"ע ית’ ממש, שהוא הנק’ בשם הוי’ בניקוד פתח כשמתלבש בבחי’ חכמה להשפיע חכמה באבי"ע וכמאמר אתה חונן לאדם דעת כו’, והאיך הוא, אם לא ע"י כלי החכמ’ דאצי’ שאא"ס מתלבש בה ומשפיע על ידה חכמה בכל עולם האצילות, ואח"כ מלביש השפעתו ע"י חכמה דבי"ע להשפיע החכמה בג"ע עד שמשפיע גם בעוה"ז כו’, והרי החכמה דאבי"ע היא רק כגרזן ביד החוצב בו לאא"ס המשפיע על ידה וכשמשפיע בה אנו קורין לו חכם בחכמה וע"ז מורה השם הוי’ בניקוד פתח, ונמצא כשאומר בא"י חונן הדעת, ומכוין שם הוי’ בניקוד פתח, הוא קורא אליו ית’ ממש, אלא שמכוין לו ית’ בהיותו מלובש בכלי החכמ’ יען שאז דייקא הוא משפיע ענין ובקשה שבברכה זו וכו’ משא"כ אם יכוין באתה חונן בשם הוי’ בניקוד סגול שמורה על מהו"ע ית’ כשמלובש בכלי החסד להשפיע חסד בעולם, הרי אז אין דרך לבקשתו שהרי ע"י כלי הנ"ל אין האא"ס משפיע חכמה כו’, והגם שביד האא"ס המלובש בחסד להתלבש בחכמ’ להשפיע לזה. מ"מ לזה צריך זכות גדול ועצום, משא"כ כשקורא לו ית’ להשפיע לו חכמה כשאא"ס מלובש במדת חכמה הוא פועל בקל יותר, וכמשל המבקש דבר מהמלך, שאם אותו הדבר שמבקש מהמלך היא אז ממש ביד המלך הוא פועל בקל יותר כגון שמבקש נדבה מהמלך בשעה שהמלך באוצרותיו וכסף וזהב לאין קץ מונח לפניו שיפעול בקל יותר משיבקש זה בשעה שהמלך עוסק באיזו ענין אחר הגם שגם אז ביכולת המלך לפנות מעסק הנ"ל וליתן לו הנדבה מאוצרותיו מ"מ לזה צריך בקשה רבה וכשיראה המלך עוצם לבבו הנאמן איך שראוי ליתן לו כו’ משא"כ כשיבקש הנדבה מהמלך בשעה שהוא באוצרותיו לא ידקדק כ"כ עמו כו’, וזהו ענין מארז"ל שאין יודעין לכוין בשם כו’ שאם היו יודעין לכוין בשם לכוין השם המורה על מהו"ע ית’ כשמתלבש באותו מדה שעל ידה צריך להתמשך בקשתם היו נענין במהרה יותר ויותר מה"ט דאמרן, ונמצא מובן שמארז"ל אליו ולא למדותיו, עם ענין לכוין בשם לא סתרי אהדדי כלל, (ואמנם בחי’ הדבק במדותיו ממש כמארז"ל מה הוא רחום אף אתה רחום כו’ הוא ענין אחר שזהו בכלל מצות דביקות שהוא הנהגת האדם עם הבריות וגם מצות ת"ת הוא מעין זה להתדבק בחכמתו שבה שורה אא"ס כו’ ועוד יש בפי’ אליו ולא למדותיו דהיינו למהו"ע ית’ ממש כמו שהוא למעלה מהתלבשות במדותיו והוא ענין מצות ק"ש שקדמה לתפלה, ואפשר שגם בתפלה יש לכוין כן באמרו בא"י, דאתה היינו למהו"ע כמו שהוא טרם התלבשותו במדותיו, שאין שם המורה עליו רק באמרו אתה לנוכח, והוי’ הוא כמו שהוא מתלבש אח"כ במדה ההיא שבברכה ההוא שם הוי’ בניקוד פתח בחכמה, ובצירי בבינה כו’):
השאלה האם כך צריך לנהוג בתפלה לפי חב"ד? או שזה רק ליחידים ?
|
הרב מנחם כהן
28/11/2018
|
כוונות בתפילה
לאהרן היקר שלום וברכה!
שאלתך מעניינת, ובפשטות, זה מסוג הדברים שעליהם נאמר בספר ’היום יום’ (ב’ תשרי), ש"העוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתבי האריז"ל, ואז כוונתו רצויה".
חג שמח, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות, תכתבו ותחתמו.
|
