לוי
19/07/2018
|
היש האמיתי והאין שנגדו
בלקו"ת ד"ה ציון במשפט תפדה מבואר שבניגוד למה שנראה לעינינו, שהעולם הוא היש והכוח שמהווה אותו הוא "אין", הרי "אצלו ית’ הוא בהיפך מן מה שנראה לעינינו, כי כולא קמיה כלא ממש חשיב, וכל מה שלמטה הוא יותר כלא וכאין, והוא ית’ הוא היש האמיתי". (והדברים מבוארים היטב גם בד"ה האמנם תרמ"ג)
- הרי בדרגה זו, של הקב"ה כמו שהוא לעצמו, הרי אין העולם נחשב לכלום מחמת שאינם כלום, ולא משנה לכאו’ באיזו דרגה העולם עומד. א"כ מדוע נאמר כאן שככל שהעולם יותר למטה (שבעינינו הוא יותר "יש") - הוא יותר כאין וכלא מאשר עולמות רוחניים יותר?
|
הרב מנחם הכהן
19/07/2018
|
כולא קמיה כלא חשיב
ללוי היקר שלום וברכה!
אכן, כפי שכתבת, מצד ’דעת עליון’ שהיא דעת הבורא, הבורא נחשב לבחינת ’יש האמיתי’, שהוא "אמיתת כל הנמצאים", וכל שארי הנבראים נחשבים ’אין’, מכיוון ש"כולא קמיה כלא חשיב".
אך גם ב’אין’ זה של הנבראים ישנם כמה וכמה מדרגות, וכפי שציטטת, ש"כל מה שלמטה הוא יותר כלא וכאין", מכיוון שחוסר החשיבות הולך ומתגבר יותר ויותר, ככל שהאור האלוקי יורד ומתמעט (על ידי מסכים ופרסאות וצמצומים) להחיות עולמות ונבראים נמוכים יותר.
במילים אחרות, אין הכוונה שמצד הבורא אין בכלל עולם. שהרי בריאת העולם מופיעה בתורת אמת, אך העולם כלל אינו תופס מקום לגביו. וכפי שאדמו"ר הזקן מביא בשער היחוד והאמונה (פרק ג) משל לכך מהשמש ואור השמש:
ההיגיון מחייב, שאם האור יוצא מהשמש כדי להאיר את העולם, בהכרח שהוא קיים גם בתוך השמש, כי לא יתכן שהאור יוצא מהשמש החוצה, ולא נמצא תחילה בתוך השמש. יתרה מזו: כשהאור בתוך השמש, עוצמתו חזקה יותר, כי ככל שהאור מתרחק ממקורו, עוצמתו נחלשת. יוצא, שבתוך גוף השמש קיים אור חזק, אפילו יותר מהאור שיוצא החוצה.
למרות זאת, אין מתייחסים לאור שבתוך השמש. איש לא יאמר שיש שמש, ובתוכה קיים גם אור, אלא רק השמש קיימת ותו לא. רק כשהאור נפרד מהשמש ויוצא החוצה, מתחילים להתייחס אליו כמציאות עצמאית. הסיבה היא, כי כשהאור נמצא בתוך מקורו, הוא בטל לחלוטין לשמש עצמה, ולכן אין מתייחסים אליו.
גם הבריאה כולה, היא ’זיו’ והארה מהבורא. בשונה מאור השמש שיוצא אל מחוץ לגוף כדור השמש, הבריאה אינה ’יוצאת’ לעולם אל מחוץ לבורא, כי אין שום מקום שבו הבורא אינו נמצא ("לית אתר פנוי מיניה" - תיקוני זהר קכב, ב). וכיון שהבריאה נמצאת תמיד בתוך מקורה, לכן אינה נחשבת כלל למציאות, בדיוק כפי שזיו השמש כשעודנו בתוך כדור השמש, איננו נקרא בשם אור, כי הוא בטל למקורו. רק בגלל שהנבראים אינם יכולים לראות את הבורא שנמצא בכל מקום (כי הקב"ה מסתיר ומכסה את אורו מהנבראים, זהו הצמצום, ראה ערכו לקמן), הם נוטים לייחס לבריאה מציאות אמיתית. אך זו טעות, ובאמת הבריאה בטלה לגמרי לה’ ומאוחדת אתו.
וככל שהנבראים ’נמוכים’ יותר, חשיבותם עוד הולכת ופוחתת, וכמו זיו השמש שאורו הולך ומתמעט ככל שהוא מתרחק ממקורו, ולכן לפניו יתברך כל מה שלמטה יותר הוא יותר כלא וכאין.
בברכת התורה והגאולה, ושייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה בקרוב ממש.
|
