מנחם
11/10/2015
|
ביאור באגרת התשובה פרק ג’.
באגה"ת פרק ג’ מכריע אדמוה"ז להתענות על חטא ג"פ כפי מספר הצומות והשאר לפדות בצדקה, וטעמו ע"פ מה שכתוב בזה"ק שזימנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא, ולכאורה הרי בפרק ב’ כבר ביאר שהתעניות אינם לכפרה על חטא שזה כבר תיקן ע"י תשובה שזה עזיבת החטא, והתעניות אינן אלא לרצון ולפייס המלך ע"י דורון, וא"כ מה הראיה מהזה"ק שמדבר על פגם מהחטא.
|
ש.ש.כ הנהלת האתר
13/10/2015
|
דורון מתאים
לפי המבואר בסוף פרק א’ שם, יש תועלת בצומות, גם כדי למהר את הכפרה, לינצל מעונש, וכדו’. לגבי דברים אלו, כמובן יש חשיבות לעומק החטא ולנזק שנוצר ממנו.
בעומק יותר יש אולי לומר, שגם כשרוצים לפייס את המלך ולהתרצות לפניו, יש חשיבות לגודל הכתם שעשו. כי אינו דומה מי שעשה נזק קל למלך, ורצונו לחלות את פניו, למי שגרם למלך נזק כבד, וכעת רוצה לבקש את קירבתו.
במילים אחרות, אכן התשובה עצמה (עזיבת החטא) מונעת את העונש מלמעלה, אבל ’לבנות מחדש’ את הקירבה שהייתה לפני זה, נדרשת הקרבה והתמסרות מצד האדם (שזהו ענין הקרבנות, וכעת נעשה זה על ידי הצומות), בהתאם לגודל הפגם והמרידה שבחטא.
|
