כ ליקוטי תורה פרשת צו ד''ה ''והניף ידו על הנהר'' | חסידות TV

פלפול התלמידים (4)

  • Photo

    שלמה א. אומר:כו ניסן התשעב

    "אתוון רברבין"

    ברצוני בבקשה לקבל הרחבה על המושג "אתוון רברבין" שהוזכר במאמר ובשיעור (בתקציר לא הוסבר נושא זה).
    בהזדמנות זאת הנני להביע את תודתי העמוקה לרב, למנהל האתר ולעורך המוכשר על מסירותם הרבה להפצת המאור שבתורה, חזקו ואמצו!
    בתודה ובברכה

    שלח תגובה

  • Photo

    שמואל אלבום אומר:כו ניסן התשעב

    לשלמה היקר!

    נושא זה הוזכר במאמר, והרב הרחיב בו בשיעור כפי שבוודאי ראית.
    ובקצרה: בתורה אנו מוצאים 3 גדלים של אותיות, רוב התורה כתובה בגודל הבינוני והרגיל, אך לפעמים ישנם אותיות גדולות (ובשפה הארמית: ’אתוון רברבין’), ולדוגמא: בפרשת השבוע האחרונה (שמיני יא, מב): האות וא"ו של ’גחון’ היא אות גדולה ביחס לשאר האותיות. לעתים ישנם אותיות קטנות, כמו האות א’ של ויקרא (בתחילת חומש ויקרא).
    והביאור בזה, שהאותיות הגדולות הם אותיות המחשבה, הנעלות מהאותיות הדיבור, וכפי שרבינו הזקן כותב במאמר, שבמחשבה אפשר לחשוב "ברבע שעה מה שצריך לדבר שעה או שתים" (בהערות שבסוף הלקו"ת כתוב בצורה יותר מדוייקת, שבמחשבה ניתן לחשוב בשש דקות מה שמדברים בשעה אחת - זאת אומרת שהמחשבה היא פי 10 מהדיבור, עיי"ש באריכות).
    ורבינו הזקן מוסיף, שזה החילוק בין ה"אלף-בית" המופיע בתפילת יום חול - "א-ל ברוך גדול דעה הכין ופעל" כו’ ל"אלף-בית" המופיע בתפילת שבת קודש - "א-ל אדון על כל המעשים, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה" כו’ שב"אלף-בית" של יום חול לכל אות מה"אלף-בית" יש רק מילה אחת, ובשבת לכל אות יש כמה וכמה מילים, והסיבה לכך היא, שבשבת מתעלים לעולם המחשבה, שבה כל אות היא 'פי כמה וכמה' מאותיות הדיבור.
    הרב הוסיף, שלכן אין מנהגינו לזמר לאחר קידוש לבנה את המילים "טובים מאורות" כו’ (כפי שנהגו בכמה קהילות ישראל) - שתיבות אלו (הנמצאים בהמשך תפילת "אל אדון") שייכים רק לש"ק שבו מאיר עולם המחשבה.
    בכבוד רב,
    שמואל אלבום

    שלח תגובה

  • Photo

    Shofiyatuz אומר:כט ניסן התשעב

    good

    Dag nabbit good stuff you whippernsappers!

    שלח תגובה

  • Photo

    אומר:יט תשרי התשעד


    thank you so much
    amazing

    שלח תגובה

שלח שאלה או תגובה